מרקוס 6

קרא את הפרק הזה בכוונה

Mark 6 is a chapter of rejections and abundance. Jesus is dismissed in his hometown, where they know his family and take offense. He sends the Twelve out two by two with nothing but a staff, and they preach, heal, and drive out demons. Meanwhile Herod, hearing of Jesus, thinks John the Baptist has come back, and Mark tells how John died: Herodias's grudge, a birthday banquet, a dancing daughter, a rash oath, and a head on a platter. The apostles return exhausted; Jesus takes them away to rest, the crowds follow, and he feeds five thousand with five loaves and two fish. That night he walks to the disciples across the sea, and the sick of Gennesaret are healed by touching his cloak.

פתח פירוש פרק

Mark 6 packs more into fifty-six verses than most books, and it is held together by a question: who is this? In Nazareth the answer is easy and wrong. He is the carpenter, Mary's son, we know his brothers and sisters, and they are offended that he presumes to teach them; Mark says he could do almost nothing there and was amazed at their unbelief. Jesus sends the Twelve out with a staff and sandals and nothing else, and they come back with stories. In between, Mark tells the story of how John the Baptist died, because Herod Antipas has heard of Jesus and is sure it is John come back to haunt him. The tale is told slowly: the grudge of a queen, a birthday party, a girl dancing, a king who promises half his kingdom and cannot back down in front of his generals, and a prophet's head brought in on a dish. It is a preview of another execution by a reluctant ruler under pressure from a crowd. Then the chapter opens out. Jesus tries to take his exhausted men to a quiet place, five thousand people get there first, and instead of resenting them he sees sheep without a shepherd, teaches them, and feeds them with a boy's lunch until twelve baskets are left over. That night he walks across the water to the disciples, says the words God says, it is I, do not be afraid, and climbs into the boat. They are astonished, Mark says, because they had not understood about the loaves. The chapter ends with the sick lining the marketplaces of Gennesaret, reaching for the edge of his cloak.

קטעי מפתח

Mark 6:1-6 Mark 6:7-13 Mark 6:14-29 Mark 6:30-44 Mark 6:45-52 Exodus 33:19-22

Historical and literary context

Nazareth was a village of a few hundred people where everyone knew the carpenter's family; the brothers named here appear elsewhere in the New Testament, and James led the Jerusalem church. Herod here is Herod Antipas, tetrarch of Galilee and Perea, who had married Herodias, the wife of his half-brother. The Jewish historian Josephus records that Antipas executed John at the fortress of Machaerus and gives the daughter's name as Salome. The disciples' travelling kit matches what a Jewish teacher might allow for a short mission, and shaking off dust was what Jews did when leaving pagan territory. The green grass places the feeding in spring, near Passover, and the groups of hundreds and fifties recall Israel organized in the wilderness. "Passing by" and "It is I" echo God's appearances to Moses and Elijah.

How the chapter unfolds

Verses 1 to 6: rejection at Nazareth and the saying about a prophet without honor. Verses 7 to 13: the sending of the Twelve. Verses 14 to 29: Herod's guilt and the flashback to John's execution, inserted between the sending and the return. Verses 30 to 44: the return of the apostles, the attempt to rest, the compassion on sheep without a shepherd, and the feeding of the five thousand. Verses 45 to 52: the walk on the sea, the disciples' terror, and their hardened hearts. Verses 53 to 56: healings at Gennesaret as the sick reach for the fringe of his cloak.

Why this chapter matters

The feeding of the five thousand is the only miracle recorded in all four Gospels and became, for the early church, a picture of the Eucharist and of Christ as the shepherd who feeds Israel in the wilderness. "A prophet is not without honor except in his hometown" passed into proverb. The death of John the Baptist is the Gospel's rehearsal for the death of Jesus, a righteous man killed by a weak ruler under pressure from a banquet crowd. "Take courage! It is I. Do not be afraid" on the water has been heard as the voice of God himself. Mark's note that Jesus "was amazed at their unbelief" is one of the rare places where the Gospels show Jesus surprised.

Interpretive tension to watch

Mark says Jesus "could not" perform miracles in Nazareth, a statement Matthew softens to "did not," and readers have to decide what unbelief can and cannot limit. Mark calls Herodias's first husband Philip, while Josephus names him Herod, a discrepancy explained in several ways. The disciples' hardened hearts in verse 52, blamed on their failure to understand the loaves, shows Mark's characteristic severity toward the Twelve. Why Jesus "intended to pass by them" on the water is debated: an echo of God passing by in Exodus 33, or a test, or simply the way it looked from the boat.

שאלות לפרק הזה

The people of Nazareth could not believe because they knew Jesus' family. How does familiarity get in the way of faith?
Herod was sorry, but kept his oath because of his guests. When have you seen a bad decision made to save face?
Jesus took the tired disciples away to rest, and the crowd arrived first. How does he respond, and what does that ask of us?

Study with context

Use this as a chapter guide, then press deeper into the text itself. The goal is to slow down observation, notice structure, and ask better questions before jumping to conclusions.

הוספה להערות

1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃ 2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃ 3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ 4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ 5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ 6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ 7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ 8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃ 9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ 10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃ 11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ 12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ 13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃ 14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ 15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃ 16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃ 17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃ 18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ 19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃ 20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ 21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ 22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃ 23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ 24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ 25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ 26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ 27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃ 28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃ 29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃ 30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ 31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃ 32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃ 33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ 34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃ 35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃ 36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃ 37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃ 38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ 39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃ 40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃ 41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃ 42 ויאכלו כלם וישבעו׃ 43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃ 44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃ 45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ 46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ 47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃ 48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃ 49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃ 50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ 51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃ 52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃ 53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃ 54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃ 55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃ 56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

הפוך קריאה ללימוד ממשי

הירשמו כדי לשמור פסוקים, לרשום הערות וללמוד עם כלי AI.

הרשמה התחברות

בחר את הצעד הבא אחרי הפרק הזה המשך לקרוא, בחר תכנית או המשך ללמוד עם AI.

קרא את הפרק הבא מרקוס 7 in כתבי הקודש — תנ״ך והברית החדשה.

תוכניות קריאה

בחר תכנית אם אתה רוצה להפוך את הפרק הזה להרגל קבוע.

שאל את הבינה המלאכותית על הפרק הזה

המשך עם לימוד AI אם הטקסט מעלה שאלות או דוחף יותר עמוק מקריאה אחת.

עקוב אחר הנושאים שהפרק הזה פותח מרכזי נושאים קשורים לשאלות הגדולות שהפרק הזה יכול לפתוח.

עיין בכל הנושאים