ירמיהו 29

Lisez ce chapitre avec intention

Jeremiah 29 is a letter from the prophet in Jerusalem to the Jews already deported to Babylon. Against prophets promising a quick return, Jeremiah tells the exiles to build houses, plant gardens, marry, raise families, and seek the welfare of the city that holds them captive, because the exile will last seventy years. Then comes the verse the world knows, "I know the plans I have for you," followed by the promise that those who seek God with all their heart will find him and be brought home. The rest of the letter pronounces judgment on the false prophets in Babylon and on Shemaiah, who wrote back demanding that Jeremiah be put in stocks.

Ouvrir le commentaire du chapitre

Jeremiah 29 is a letter, and it is worth reading as one. The prophet in Jerusalem writes to the elders, priests, prophets, and people already carried off to Babylon, people who had lost everything and were being told by popular preachers that they would be home in two years. Jeremiah tells them the truth. Build houses and live in them. Plant gardens and eat what they produce. Marry, have children, see your children married. Seek the welfare of Babylon, and pray for it, because your welfare is tied to its welfare. The exile will last seventy years. Only then does the letter reach the verse printed on a million cards: I know the plans I have for you, plans for your welfare and not for harm, to give you a future and a hope. In its place, the verse is not a promise of a short exile but a promise inside a long one, and it is followed by the letter's real invitation: you will call on me and I will listen, you will seek me and find me when you search with all your heart. The rest of the chapter shows what the letter cost. Prophets in Babylon who preached lies would be executed; a man named Shemaiah wrote back to Jerusalem demanding that Jeremiah be put in stocks for saying the exile would be long, and Jeremiah's reply is the last word of the chapter. The comfortable message was the false one. The hard message was the one with the future in it.

Passages clés

Jeremiah 29:4-7 Jeremiah 29:10-14 Jeremiah 29:24-32 Jeremiah 28:1-4 Daniel 9:2

Historical and literary context

The letter follows the deportation of 597 BC, when King Jeconiah, the queen mother, officials, and craftsmen were carried to Babylon. A decade of Judah's existence remained before the final destruction in 586. Prophets on both sides of the exile were promising that Babylon's power would soon break; chapter 28 records Hananiah announcing a return within two years. Jeremiah's letter, carried by royal envoys, contradicts them with a timeline of seventy years and a theology of exile as God's own doing, to be lived in rather than escaped.

How the chapter unfolds

Verses 1 to 3 describe the letter, its recipients, and its carriers. Verses 4 to 9 give the instructions: settle, build, plant, marry, multiply, seek the city's welfare, and ignore the prophets and diviners. Verses 10 to 14 give the promise: after seventy years God will restore them, he knows his plans for their welfare, and they will seek and find him. Verses 15 to 19 warn that those left in Jerusalem, whom the exiles might envy, face sword, famine, and plague. Verses 20 to 23 condemn the prophets Ahab and Zedekiah for lies and adultery. Verses 24 to 32 record Shemaiah's letter demanding Jeremiah's punishment and God's sentence on Shemaiah.

Why this chapter matters

Jeremiah 29 gave the people of God a way to live faithfully in a place they did not choose, which is why it has been read by every displaced and minority community since. "Seek the prosperity of the city" became a charter for engagement with the surrounding culture rather than withdrawal from it. Verse 11 is one of the most quoted verses in the Bible, and its context, seventy years of exile, is what gives it its weight: it is a promise spoken into a hard season, not a promise that the season will be short. Verse 13, "You will seek Me and find Me when you search for Me with all your heart," is the letter's spiritual center.

Interpretive tension to watch

Verse 11 is addressed to a community in the plural and promises restoration to their grandchildren's generation. Applying it to individuals today requires care: the character of God it reveals carries over, the specific promise of return does not. The chapter also raises the question of how to tell true prophets from false ones when both speak in God's name; Jeremiah's answer is that the true word is the one that came to pass, and that the comfortable word is not always the true one.

Questions pour ce chapitre

The exiles are told to pray for the city that captured them. What would it mean to seek the welfare of a place you did not choose and cannot leave?
Verse 11 is usually quoted alone. How does reading verses 4 to 14 together change what it promises?
Shemaiah wanted Jeremiah punished for saying the exile would be long. Why is a hard true word harder to accept than a comforting false one?

Study with context

Use this as a chapter guide, then press deeper into the text itself. The goal is to slow down observation, notice structure, and ask better questions before jumping to conclusions.

Ajouter aux notes

1 ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה׃ 2 אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם׃ 3 ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר׃ 4 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל הגולה אשר הגליתי מירושלם בבלה׃ 5 בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין׃ 6 קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו׃ 7 ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום׃ 8 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים׃ 9 כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם יהוה׃ 10 כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה׃ 11 כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃ 12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃ 13 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם׃ 14 ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם׃ 15 כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה׃ 16 כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה׃ 17 כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע׃ 18 ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם׃ 19 תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה׃ 20 ואתם שמעו דבר יהוה כל הגולה אשר שלחתי מירושלם בבלה׃ 21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם׃ 22 ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש׃ 23 יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע ועד נאם יהוה׃ 24 ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר׃ 25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר׃ 26 יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק׃ 27 ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם׃ 28 כי על כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן׃ 29 ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא׃ 30 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 31 שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר׃ 32 לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה כי סרה דבר על יהוה׃

Transformez la lecture en véritable étude

Inscrivez-vous pour sauvegarder des versets, prendre des notes et étudier avec des outils IA.

Inscription Connexion

Choisissez votre prochaine étape après ce chapitre Continuez la lecture, choisissez un plan, ou continuez l'étude avec l'AI.

Lire le chapitre suivant ירמיהו 30 in כתבי הקודש — תנ״ך והברית החדשה.

Plans de lecture

Choisissez un plan si vous voulez transformer ce chapitre en habitude répétable.

Demander à l’IA à propos de ce chapitre

Continuez avec l'étude AI si le texte soulève des questions ou va plus loin qu'une simple lecture.

Suivre les thèmes que ce chapitre ouvre Centres thématiques connexes pour les questions plus larges que ce chapitre peut avoir ouvertes.

Parcourir tous les sujets